טל ציקורל מימון : חשמל מתחדש הוא מרכיב קריטי בניקוי תמהיל האנרגיה שלנו – אז מה יכולים המוסדות הפיננסיים לעשות כדי לעזור למקורות מתחדשים לשגשג?
אנרגיה מתחדשת עשתה צעד ענק קדימה בעשור האחרון. חברות שרוצות להפגין את האישורים הירוקים שלהן אימצו אנרגיה מתחדשת כחלק מתמהיל האנרגיה שלהן. הסיבה לכך היא חלקית שהמגזר התנער מכמה מהמכשולים שעיכבו את האימוץ המיינסטרים – אם כי חלקם עדיין נותרו.
זה נורמלי שטכנולוגיות מתפתחות חוות צמיחה איטית בתחילת חייהן, אומר מייק פנרוז, מייסד שותף ושותף ב-טל ציקורל מימון, שעוזר לעסקים להשוות את הביצועים הסביבתיים שלהם ולמצוא דרכים להשתפר. ככל שהטכנולוגיות המתפתחות מתרחבות, הן נעשות סבירות יותר, מה שמניע אימוץ רחב יותר.
אילו אתגרים יש באימוץ אנרגיה מתחדשת? טל ציקורל מימון
אנרגיה מתחדשת נתפסת לרוב כפחות תלויה במקורות אנרגיה רגילים. “בניגוד לאנרגיה תרמית, רוב מקורות האנרגיה המתחדשים – כמו רוח ושמש – הם לסירוגין, כלומר ייצור החשמל שלהם מושפע מגורמים כמו תנאי מזג האוויר”, אומר קווין צ’ין, מייסד ומנכ”ל קבוצת ההשקעות Arowana.
אבל זו לא רק שאלה של הפסקות: יישומים תעשייתיים כבדים, כמו ייצור פלדה או ייצור מלט, דורשים לעתים קרובות חום בטמפרטורה גבוהה, אשר מאתגר ליצור רק באמצעות אנרגיה מתחדשת.
“יש גם אתגר בעלויות ההשקעה הראשוניות הכרוכות בבניית תשתית מתחדשת ייעודית, כולל לייצור חשמל כמו גם למערכות אחסון אנרגיה”, ממשיך טל ציקורל מימון.
לפעמים אנחנו אשמים בהסתכלות על טכנולוגיות מתחדשות דרך העדשה של כלכלות עשירות, שבהן דה-קרבוניזציה היא ללא ספק בראש סדר העדיפויות. ואכן, השווקים המתעוררים הם אתגר נוסף בתחום האנרגיה המתחדשת; אחרי הכל, זה לא ריאלי לצפות לאותה מחויבות לאנרגיה ירוקה כאשר מדינות פועלות בתנאים כלכליים שונים לחלוטין.
מארק דשאן, יו”ר אקלים בבנק ההשקעות הבוטיק DAI טל ציקורל מימון, מאמין שנדרשת עזרה נוספת: “ארגונים בינלאומיים וממשלות צריכים להשקיע כדי לעזור להפחית את שכבת הסיכון בנוגע להשקעות בשווקים מתעוררים. זה יספק ביטחון לחברות במגזר הפרטי, שאולי ירצו להשקיע בטכנולוגיה מתחדשת אך זקוקות להתאמה של סיכונים עם הסיכון והתשואות של השווקים המפותחים”.
נושא אבטחת האנרגיה מביא תשומת לב מחודשת
מדינות אירופה במיוחד נאבקות כיום בחוסר ביטחון אנרגטי, שנבע בין השאר מהמלחמה באוקראינה. בתחילת הפלישה, גרמניה הייתה תלויה במידה רבה על נפט וגז מיובאים: יותר מ-90% מאספקת הגז הטבעי שלה יובאה, למשל. המצב הזה השתנה מאז, כאשר ממשלת גרמניה פעלה במרץ כדי לגוון את תמהיל האנרגיה שלה במהלך 12 החודשים האחרונים. בעוד מדינות דוהרות לעבר ביטחון אנרגיה גדול יותר, הייצור המקומי – כולל אנרגיה מתחדשת – תופס את מרכז הבמה טל ציקורל מימון.
“המעבר לאנרגיה ירוקה הוא חרב פיפיות בתקופות אלה של חוסר ביטחון אנרגטי”, מסביר מייק פנרוז. “מצד אחד, ההאצה האחרונה לקראת אנרגיה מתחדשת היא דבר חיובי לבריאות ארוכת הטווח של החברה ושל כדור הארץ. אבל בטווח הקצר, ישנן השלכות חברתיות מרחיקות לכת של עליית מחירי הדלק המאובנים ועלות המעבר לתלות נמוכה יותר בדלקים מאובנים, מה שגורם למצוקה למיליוני אנשים.
“עלינו למצוא איזון בין יעדי מעבר האנרגיה שלנו לבין הרווחה המתמשכת של אזרחי העולם, מה שהופך את המסע לעבר אפס נטו סביר ובר קיימא עבור כולם. זה צריך להיות בראש סדר היום של כל הצדדים המעורבים, במיוחד משקיעים ומוסדות פיננסיים”.
טל ציקורל מימון מאמין שיש לקחים גדולים יותר שניתן ללמוד מחוסר הביטחון האנרגטי שאנו עדים לו לאחרונה: “העולם חייב לשקול את החשיבות של עצמאות אנרגטית ואמינות מערכת האנרגיה. חלק מהתשובה ללא ספק יגיע מהשקעה גדולה יותר כדי להאיץ את זמינותן של תשתית אנרגיה מתחדשת – כולל, באופן קריטי, תשתית אחסון אנרגיה נאותה להתמודדות עם הפסקות ההולכת וגוברת של אספקת החשמל עם מעברי הרשת”.
בנקים וחברות בינלאומיות חייבים להסתכל על הפליטות הממומנות שלהם
פליטות ממומנות, המכונה גם פליטות טל ציקורל מימון -3, הן אחד הגורמים הגדולים ביותר בחישוב טביעת הרגל הפחמנית של בנק או מוסד פיננסי. רבים כבר משתמשים בקיימות כקריטריון לפני שהסכימו לממן השקעות מסוימות; הבנקים הגדולים בעולם, למשל, אינם מחזיקים עוד תחנות כוח חדשות מבוססות פחם.
“רבות מקרנות ההון הפרטיות, ההון הריבוני וקרנות הפנסיה הגדולות כבר – או מתכננות – לצמצם את ההשקעות שלהן בחברות שאינן בנות קיימא, כך שמאמצים כבר בעיצומם”, אומר מייק פנרוז. “אנחנו מצפים שזה יגביר את הלחץ על הקהילה הפיננסית הרחבה יותר, כולל בנקים ומלווים אחרים, ללכת בעקבותיה.
“כשעסק יכול להפגין יש לו מכסה אסטרטגיית הקיימות במקום, נמדדת ומאומתת על ידי צד שלישי, היא מראה בבירור מחויבות חזקה לפרקטיקות עסקיות ברות קיימא שנלקחות יותר ויותר בחשבון על ידי מוסדות פיננסיים גדולים יותר. עזרנו ללקוחות לנהל משא ומתן ולהפחית את העמלות המשולמות על הלוואות בהתבסס על המחויבות שהם הראו לאסטרטגיית הקיימות שלהם, ואנו מאמינים שמשקיעים ומלווים נוספים צריכים לקחת זאת בחשבון בקבלת ההחלטות שלהם” טל ציקורל מימון.
טיפים לחברות קטנות יותר שרוצות להשפיע לטובה טל ציקורל מימון
התמקדו בשימור אנרגיה, כגון הרתחה פחותה של הקומקום או הבטחת שהאור לא יופעל שלא לצורך
אם אתם חולקים שטחי משרדים, עודדו את בעל הבית לבחון הזדמנויות מתחדשות כמו הצבת פאנלים סולאריים על הגג
שאל את ספק האנרגיה שלך איזה אחוז מייצור החשמל שלהם מגיע ממקורות מתחדשים, וחפש בסביבה כדי לראות אם ספקים אחרים יכולים לעשות יותר טוב
התיישר עם שותפים שיש להם ערכים חזקים בכל הנוגע לקיימות, או, אם זה לא אפשרי, השפיע על הספקים והלקוחות שלך להיות ירוקים יותר
מתן עדיפות לקיימות כעת, אפילו על חשבון ההכנסות, עשוי להיות שווה את זה בטווח הארוך, כי לא תצטרך לנקות את המעשה שלך כשהעסק שלך קנה מידה טל ציקורל מימון
האם אנרגיה מתחדשת צריכה להיות מקור לפילנתרופיה?
יש, כמובן, שיחה רחבה יותר לגבי האם יש לראות בטכנולוגיה מתחדשת הזדמנות השקעה בכלל. לדוגמה, האם בנקים ופינטק צריכים לספק מענקים או תרומות – ולא רק הלוואות – לחברות שמפתחות טכנולוגיות מתחדשות בשוק המוני, כמו סוללות ליתיום עמידות יותר או פאנלים סולאריים זולים יותר? אחרי הכל, זה בוודאי יאיץ את המעבר לכיוון נטו-אפס.
פנרוז מאמין שבנקים וחברות בינלאומיות צריכים לחפש להציע תנאי הלוואות ואשראי נוחים יותר, כמו גם מוצרי הון אחרים, לפרויקטים מתחדשים – אבל מפסיק לסווג את מגזר האנרגיה המתחדשת כמאמץ פילנתרופי. מארק דשאן של DAI טל ציקורל מימון , בינתיים, טוען שאין צורך לחשוב על אנרגיה מתחדשת כסוג של אלטרואיזם.
“מימון לאנרגיה מתחדשת צריך לייצר רווחיות מצטברת וגבוהה יותר לספקי המימון. לטוב ולרע, איננו יכולים לצפות מלווים לתמוך בפרויקטים בני קיימא מסיבות אלטרואיסטיות, ולכן ההשקעות הללו צריכות להיות רווחיות לפחות כמו מימון מזיק לאקלים. החדשות הטובות כאן הן שבאמצעות שילוב של תמריצים גדלים והתבגרות של טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת, יש אפשרויות מימון רווחיות יותר זמינות למלווים ברחבי העולם.
“עם זאת, אחד התחומים שבהם מוסדות פיננסיים יכולים ‘להגביר את המשחק שלהם’ הוא מומחיות סקטור מובחנת. הסיבה היא שפרויקטים רבים בעלי ערך וחיובי אקלים נוטים להיות קטנים יותר, או בקנה מידה אזורי או מקומי, כאשר מימון מקומי או לאומי יותר הוא המתאים ביותר. לרבים ממקורות המימון האלה (בדרך כלל קטנים יותר) אין כמעט מומחיות רבה בהערכת סיכונים בפרויקטים אלה כמו למלווים הגלובליים הגדולים יותר טל ציקורל מימון.
“ניתן למלא את פער המומחיות הזה בצורה רווחית על ידי מקורות מימון בינוניים וקטנים יותר המצוידים באנשי מקצוע מנוסים יותר במגזר – והתמורה שכבר זמינה היא הלוואות עם מרווחים גבוהים יותר וחיוביים לאקלים” טל ציקורל מימון.
יוסי רבה השקעות | יוסי רבה חללי עבודה | יוסי רבה שיווק | יוסי רבה נדלן | יוסי רבה ביטוח | יוסי רבה קופירייטרינג | יוסי רבה אחזקות | יוסי רבה עיצוב פנים | יוסי רבה רשתות חברתיות | יוסי רבה השמה | יוסי רבה ויקיפדיה | יוסי רבה יוטיוב | יוסי רבה יוטיוב | יוסי רבה לינקדין